Synopsis
Bia just turned eighteen. The end of the year is coming and also the ACTs. People at school and Bia’s parents are pressuring her to decide which graduation she will apply for. Bia doesn’t want to do anything.
2017 ‘Nada’ Directed by Gabriel Martins
Bia just turned eighteen. The end of the year is coming and also the ACTs. People at school and Bia’s parents are pressuring her to decide which graduation she will apply for. Bia doesn’t want to do anything.
זרים עוברים ברחוב
במזל,2 מבטים נפרדים נפגשו
ואני את ומה שאני רואה זה אני
והאם אקח אותך מהיד
ואוביל אותך בארץ
ועזרי לי להבין הכי טוב שאני יכול?
ואף אחד לא שר לי שירי ערש
ואף אחד לא מכריח אותי לסגור את העיניים
אז אני פותח את החלון לרווחה
ואקרא לך מעבר לשמיים
אני מאבד את עצמי.
לפני חודש אמרתי שמצאתי אהבה, שהכל הולך טוב.
אבל זה היה שקר, שקר מגעיל, אני רק רציתי שתחשבו שאני כמו שאר הקהילה, שמח ובן אדם בעל תקווה.
האמת היא שאני נפרדתי מחברה שלי... אמרתי את זה לבן אדם שאני מאוד אוהב מהקהילה הזאת.
לאחרונה אני מתחיל לחקור דרכים לשייך את עצמי למקום שיקבל אותי בשביל מי שאני.
נפגשתי עם עומר ברייט ואמודי וזה היה אחד הדברים שהכי עזרו לי, לראות שני אנשים מתרגשים לפגוש אותי למרות שההיכרות שלי איתם הייתה כל כך קטנה זה משהו שחידש לי את התקווה לחיות.
אני יודע שלא להרבה יהיה אכפת אבל כאשר נפגשתי איתם נתתי חיבוק לעומר ובאמת לרגע אחד הרגשתי כאילו מצאתי את מקומי.
אני מקווה לשרוד עד העתיד…
*תזכורת יומית*
סרטים הפכו לנשק ואני חקיין קולנועי עלוב.
אני פורש, הבנתי שאני מקדיש יותר מידי מהזמן שלי לרטוריקה פרפורמטיבית והתבכיינות מילולית מאשר להתייחסות לריק הקיומי הבלתי נגמר של המישור המטא פיזי.
אני פורש אל המישור התזונתי הקולנרי וההרבה יותר משמעותי של הקיום.
אפגוש אתכם בסיבוב, בשמחה רבה ידידי🎩
פגעה בי מטרונית עכשיו ונפלתי על הכביש
איכשהו שרדתי את זה ויצאתי עם שפשוף ביד
יכלתי אשכרה למות
וכשכל הנוסעים יצאו לשאול אותי אם אני בסדר אני פשוט לא הפסקתי לצחוק,באמת שאני לא יודע למה נראה לי הם חשבו שאני פסיכופת או משהו
לא יודע למה אני מפרסם את זה כאן
...
כבר ממזמן שזה הפך למשהו נוח לבוא לכאן ולכתוב על הקשיים שלי ולצפות לתגובות ולהשיג סוג של חיוך שישאר למשך יום או יומיים ואז אחזור לעולם הזבל שאני חי בו, זה כן דבר מגעיל להגיד אבל זה האמת.
אבל האמת היא שאתם עוזרים לי במלא דברים, הקהילה הזאת שמרה על הנפש שלי כבר מלא זמן, אבל התקופה הקשה שאני עובר הפכה עכשיו לתקופה בלתי נסבלת, לפני שעה אימא שלי התחילה להשתעל הרבה ואז כאשר יצאתי לשירותים ראיתי אותה על הספה כמעט בלי כוח בקושי מצליחה לזוז.
אני מאשים את עצמי ורק את עצמי, אני הרגשתי בודד ביום הראשון בבידוד אז ביקשתי ממנה חיבוק כי היא אימא שלי והחיבוקים שלה עוזרים לי ובגללי יש לה עכשיו קורונה, הכל בגלל החשיבה…
אוקיי סיפור מצחיק: פעם חשבתי שרקוויאם לחלום הוא סרט רובוטריקים, באמת.
כשהתחלתי להתעניין בסרטים והסרטים ה''איכותיים'' היחידים שהספקתי לראות היו בעיקר סרטי כריסטופר נולאן הייתי מבקר בפורומים באינטרנט כדי להכיר סרטים מפורסמים וטובים, יום אחד ראיתי שמישהו כתב משהו כמו ''נמאס מכל הסיקוולים האלה של הרובוטריקים כבר, האולפנים האלה מעצבנים אותי" ומישהו שהגיב לו במה שבדיעבד הייתה רנדומליות מכוונת משהו כמו ''רקוויאם לחלום הוא הסרט הטוב ביותר בכל הזמנים ושום דבר לא יתעלה עליו" ומישהו שמגיב לו ''לסוגו, אני מסכים איתך לגמרי".
עם הנושא שעליו נפתחה השיחה זה הכל הסתדר לי שכאילו אולי היה משהו ביקום של רובוטריקים שנחשב לממש איכותי.
הלכתי למה שהיה אז חשבון הIMDB שלי ונדהמתי לגלות שאשכרה יש סרט רובוטריקים עם ציון גבוה כמו 8.3, הוספתי…
Sleep heavily and know that I am here with you.
The past is gone and cannot harm you anymore.
And while the future is fast coming for you, it always flinches first, and settles in as the gentle present.
This now, this us, we can cope with that.
We can do this together you and I.
לכל הטרולרים(אקא הבשים) שחושבים שהם מצחיקים בכך שהם פותחים חשבונות של המשפחה שלי לא מבינים כמה שזה התהנגות ילדותית שפשוט גורמת לכולם פה להרגיש פחות בנח באפליקציה הזאת,כאילו מילא אני אבל התחלתם לערב בזה את כל העולם ואשתו ואני חושב שזה עובר כל גבול,בעיקר החשבון שהחלטתם לפתוח לאבא של בוריס משום מה כי אתם כל כך פאקינג חסרי חיים.
תפסיקו להיות ילדים קטנים,תגידו מי עשה את זה ותמחקו את החשבונות האלה כבר
הגאנגסטר הפנימי חוסל,
אמר שאני לא טוב.
לא טוב...
18 שנים הוא רדף,
אההההה
18 הייתי נרדף,
נרדף ביקום עד אינסוף...
ביקום עד אינסוף....
האוהב הגדול מכולם,
לא יגריל אהבה,
כי את רחקת ממני,
היקר לי מכל, את היקר לי מכול!
היקר לי מכל...
אם עוד יישמע, גוון בקולי, אני חי!
אם עוד יישמעעעעע גוון בקולייייי אני חי!
לולא הגוף זז לפי רצוני,
לולא אני, היקום!
מזמן לא היה...
אני חי! אני חי! אני חי! אני חי! כן!
לבד ביקום! עד אינסוף!
גוון בקולייייי אני חי!
לבד ביקום! עד אינסוף, עד אינסוף!!! גוון בקוליייי, אם עוד יישמע, גוון בקולי, אני חי!
אני חושב שעומר אדם הזמר הכי אוברייטד במוזיקה הישראלית ולראות את כל המדינה יוצאת עליו בגלל השיר החדש שלו עושה לי חם לב ולא יכולתי לבקש דרך יותר טובה לפתוח את השנה ככה
אין לי הרבה אושר בתוכי
אבל פגשתי בו לא מעט.
וזה בסדר ככה, שהוא הולך וחוזר
לא נשאר.
לא מזמין אותי לבוא ולא משאיר לי מפתח.
כך שתמיד אדע להעריך כמה טוב להיות בו
כמו חבר טוב שכל פעם שבא לבקר
ומשפר לך את ההרגשה.
פעם הוא חיכה לי על כיסא נוח בודד על שפת הים
או בזרועותיה של אהובה
בשבת שנכנסת
בשיר שניגן ברדיו בדיוק בזמן
בסיאסטה נטולת דאגות
בצלצול טלפון מיוחל
בדמעות של התרגשות.
הוא ואני נפגשים לפחות פעם ביום
לפעמים הוא בא ונשאר עד שאני נרדם עם חיוך
לפעמים רק לשעה
או דקה קצרה.
לפעמים בא קטן,
ולפעמים כל כך עצום שקשה לליבי להכילו.
לפעמים זה פשוט משהו טעים ששמו לי בפיתה
או כמה…