The Worst Person in the World

The Worst Person in the World ★★★★½

קמתי היום ב10 בבוקר, קצת התקדמתי עם התסריט גמר שלי, ופתאום אני מקבל טלפון מהבוסית שלי שאין צורך שאגיע היום ויש מצב אעבוד בחמישי במקום היום. אוקיי. לקחתי את ההזדמנות שקיבלתי (יום חופשי) להזמין כרטיס ולראות בספונטניות את הסרט הזה בסינמטק. מסתבר שלא יכולתי לעשות החלטה יותר טובה מזה.

אני כרגע במצב מאוד טוב, אפילו מעולה בחיי. יש לי עבודה סוף סוף, בשישי האחרון צילמתי את הסרט אמצע-שנה שלי, אני מתקרב לסוף שנת הלימודים ורוב יולי אהיה בשבדיה. מה הטוויסט? שאני מתגעגע להיות שוב בזוגיות. אני מתגעגע לזה לא רק בגלל שאני בנאדם מאוד רגיש וכבר הייתה לי חברה בעבר, אלא בגלל שאני פשוט מרגיש שאני *זקוק* לזה. הפרידה שעברתי לפני 5 שנים שינתה אותי ואיך שאני חווה רגשות (לרוב באופן מוקצן), ועכשיו אני מרגיש יותר מוכן לזה. ואני יודע שזה יקרה מתישהו.. פשוט נמאס לי לחכות.

זה מבט כנה על אהבה צעירה וגם הספקות בהתמודדות עם שנות ה20 של חייך. בין אם אתה בוחר ללמוד או לעבוד או לטוס, כל יום מלא רגעים של ספק. מה אני באמת רוצה ללמוד? מה ייצא מזה עוד 5 שנים? האם ארצה להחליף מקצוע? האם אגלה פתאום שאני לא בטוח במיניות שלי? שאלה אחרי שאלה אחרי עוד שאלה של ''איך אני יודע מה אהיה לפני שהעתיד יגיע''?
אני יודע שכרגע אני פאקינג מת על קולנוע. האם אעסוק בזה בעתיד? אני מקווה. האם אעשה הסבת מקצוע לתחום המוסיקה? זה גם משהו שאני אוהב. כל העניין של אי-ודאות כל כך משנה בשלב הזה של החיים, כי מצד אחד אתה מגיע לנקודה שאתה אולי רוצה לעבור לגור לבד/עם שותפים/עם בת זוג, אבל מצד שני אתה כל יום גודל ולומד דברים חדשים על עצמך ועל העולם, שאתה עשוי להיות מבולבל. יש יותר מדי שאלות ואתה רוצה תשובה אחת, חד וחלק. וכמובן גם את המעט הזה אי אפשר לקבל.

זה סרט שהגיע בזמן המושלם ואני ממש מאושר שראיתי אותו, למרות שעכשיו אני ממש עצוב. זה סרט שנעשה ספציפית בשביל אנשים בגילי. מה שמעניין לדעתי זה שבמשך כל הסרט התעניינתי במה שקורה אבל לא התרגשתי או בכיתי. מהרגע שיצאתי לכיוון האוטובוס עד עכשיו אני יותר ויותר מקבל את ההשפעה, אני חוזר לחשוב על הבחורה שלמדה איתי שנה שעברה, אני חוזר לפנטז על כמה הייתי רוצה להחזיק ידיים אפילו עם ידידה טובה. אני רק יכול לדמיין כמה זה עוד הולך להשפיע עליי ככל בימים הקרובים.

אני מת לחוות את הסרט הזה שוב. סוף סוף סרט כל כך מקסים שמדבר על סקס וזוגיות והזיות בכנות וללא יפיוף. בלי בולשיט ופילטרים. גם השימוש באלמנטים פנטזטיים מצויין. זה מה שנקרא ''סרט שרגיש כמוך''.

Idan liked these reviews

All